ספרים
ספרים ופרסומים חדשים
|
|
הצחוק: קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור" הספר "הצחוק", הינו הקובץ הרב-תחומי השני בחקר ההומור בשפה העברית בעריכת פרופ' אריה סובר
|
|
|
Is It O.K. to Laugh About It?
|
|
|
חשיבותה של אי-רצינות קובץ מאמרים רב-תחומי בחקר ההומור
|
|
|
שירים מאוירים לילדים ביידיש ובעברית שמואל צסלר יצא לאור על ידי הקתדרה ליידיש ומפעל דב סדן באוניברסיטה העברית, 2011 למדף ספרות הילדים בישראל מצטרף עתה ספר מיוחד במינו, ובו שירים הומוריסטיים לילדים מגיל הגן ועד לכיתות הראשונות של בית הספר. שיריו של שמואל צסלר מוגשים כאן הן בנוסחם המקורי ביידיש והן בלבוש עברי – להנאת ילדי ישראל, הוריהם והורי הוריהם. ד"ר עדינה בר-אל, סופרת ילדים וחוקרת ספרות הילדים ביידיש ובעברית, יזמה את פרסומם של שירי שמואל צסלר ביידיש, ליקטה את השירים, שהיו מפוזרים בפרסומים שונים, קבעה את מבנה הספר – סדר השירים וחלוקתם לשערים – והוסיפה אחרית דבר בעברית על ספרות הילדים ביידיש ושיריו של שמואל צסלר בתוכה. מפעל דב סדן שליד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, שהחל את פעילותו בשנת 2002, הציב לעצמו למטרה את קידום המחקר לשם הוראה של תולדות תרבות היהודים דוברי יידיש ועברית בדורות האחרונים, וספרות הילדים ביידיש בכלל זה. שם הספר, שירים מאוירים לילדים ביידיש ובעברית, נבחר על שום מעלותיו של המקור ביידיש, ששמואל צסלר שיווה לו מוזיקליות וציוריות מילולית, אשר ביקשה להיראות, ולא רק להישמע. על כן פניתי למאייר האמן דיויד הול וביקשתי ממנו להלביש את המילים בבגדים חזותיים. התוצאה מונחת לפניכם בעשרות האיורים המעטרים את שירי הספר. מהדורה דו-לשונית זו של שירי צסלר נתאפשרה הודות לבקיאותה של ד"ר עדינה בר-אל בספרות הילדים היהודית, לכישורי התרגום של רותי זקוביץ, לאמנות הציור של דיויד הול ולתרומתם המקצועית של חברי מועצת המערכת. פרופ' יחיאל שיינטוך | הקתדרה ליידיש ומפעל דב סדן באוניברסיטה העברית. |
|
|
מחזות - קומדיה - אבסורד - סאטירה |
|
|
הומור - בדרכו של האדם הצוחק הספר עוסק בהתפתחות ההומור והצחוק, בפונקציות ובפרקטיקה שלהם. באמצעותו ניתן להבין מהיכן וכיצד נוצרים ההומור והצחוק ואת חשיבותם בחיי האדם.
הספר משמש מצד אחד כלי תאורטי להבנת ההומור והצחוק ומצד אחר כלי מעשי שישמש כל אחד, מהקורא המתעניין ועד איש המקצוע, בתחומי ידע למיניהם, כגון תקשורת, קולנוע, תאטרון, ספרות, סוציולוגיה, חינוך, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, תרפיה ורטוריקה. הספר מציע שיטה חדשה בחקר ההומור שבאמצעותה ניתן, בין היתר, להבין כיצד נוצרים ההומור הוויזואלי וההומור המילולי וכיצד אפשר לייצר אותם. לצורך זה נותחו יותר ממאה וחמישים סרטים קומיים קלאסיים וכן מצבים קומיים מהתאטרון ומחיי היומיום.
ד"ר אריה סובר חוקר הומור ועוסק גם בפן המעשי שלו: מחזאי, תסריטאי, בימאי ושחקן. כתב את עבודת הדוקטור שלו בחקר ההומור באוניברסיטת פריז. כמו כן למד שם בבית הספר הלאומי לקרקס (Ecole National du Cirque) . מרצה בכיר לתקשורת, מלמד במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה. מרצה בתחום ההומור והצחוק, על היבטיו האישיותיים, החברתיים והתקשורתיים. "אני מאוד ממליץ על קריאת ספר זה. יש בשיטתו של ד"ר סובר מורכבות שאיננה מצויה בגישות ההומניסטיות המקובלות, כגון אלה של זיגמונד פרויד ואנרי ברגסון, הנחשבות לאבני היסוד בחקר ההומור והצחוק. שפע הדוגמאות וניתוחן המעמיק מעניקים לספר אופי של ספר יסוד לכל מי שעוסק או רוצה לעסוק בתחום זה, הן בתאוריה והן בעשייה." פרופ' אמריטוס אלי רוזיק רוזן |
|
|
הערס, הפרחה והאמא הפולנייה שסעים חברתיים והומור טלויזיוני בישראל 2000-1968 לימור שיפמן האם יש קשר בין מערכון העליות מ"לול" לבין הפנתרים השחורים? בין יאצק והמהפך של 1977? בין הפולניות מ"זהו זה" לפוסט-פמיניזם? התשובה הקצרה לשאלות אלה היא "כן". התשובה הארוכה נחשפת בין דפיו של ספר זה, הראשון לבחון באופן שיטתי את ההומור הטלוויזיוני בישראל. הדיון מתמקד ב"קאנון הקומי" הישראלי -- קבוצה של מערכונים, דמויות ותוכניות טלוויזיה, שנוצרו בין ראשית שנות השבעים לשלהי שנות התשעים וצברו עם השנים מעמד תרבותי מיוחד. הניתוח מתחקה אחר יחסי הגומלין של ההומור עם ששה שסעי זהות מרכזיים בישראל: העדתי, הלאומי, המעמדי, הפוליטי, הדתי והמגדרי. העיון בטקסטים מעלה שבכל צחוק יש יותר משמץ של אמת – התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים הדרמטיים שעברה ישראל במהלך שלושה עשורים מהדהדים ומתחדדים בהומור הטלוויזיוני. בנוסף לכך, שימש ההומור כחיישן רגיש המזהה תהליכים חברתיים בזמן היווצרותם, ואפילו תפקד כשחקן בתהליכי שינוי חברתי-פוליטי. הספר חושף את האיכויות הרב משמעיות של ההומור הטלוויזיוני הפופולרי, המאפשרות לקרוא אותו כשמרני וחתרני, מאחד ומפלג בו זמנית. רב משמעיות זו מאפשרת לטקסטים הקומיים להכיל את שלל הפרדוקסים שהזינו, וממשיכים להזין, את החברה הישראלית, בלי להכריע ביניהם. היא מאפשרת להומור גם לשמש כליבה תרבותית המשותפת לקבוצות שונות ומנוגדות, כאשר כל אחת מהן יכולה לקרוא אותו בהתאם לצרכיה, ובו זמנית למצוא בו את הפרשנויות היריבות. |
|
|
ללא הומור היינו מתאבדים |
|
|
ספר ההומור היהודי הגדול אוצר הבדיחה היהודית והישראלית לדורותיה ספר המשקף את הבדיחה היהודית לדורותיה – החל במקרא; דרך הבדיחה והשנינה במשנה ובתלמוד, במדרש ובספרות העברית בימי הביניים; המשך הבדיחה בחסידות, הבדיחה היהודית של השטעטל; ומכאן אל הבדיחות שנוצרו בתקופת השואה, הבדיחה היהודית בארץ ישראל בשנים של טרום המדינה, הבדיחות שנוצרו בכל מלחמות ישראל, בדיחות קיבוץ הגלויות, בדיחות תקופת הצנע, בדיחות צה"ל, בדיחות פוליטיות, בדיחות עדתיות; הבדיחות של יהודי ארצות המזרח; הבדיחות של יהודי ארצות הברית, והבדיחות האקטואליות של ימינו אלה. |
