קול קורא לכנס הרב-תחומי השני מכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף האגודה הישראלית לחקר ההומור ומכללת אלקאסמי לחינוך
קול קורא לכנס הרב-תחומי השני מכללת סמינר הקיבוצים
בשיתוף האגודה הישראלית לחקר ההומור ומכללת אלקאסמי לחינוך
בשיתוף האגודה הישראלית לחקר ההומור ומכללת אלקאסמי לחינוך
מועד אחרון להגשת תקצירים - 30 בנובמבר 2015
לאור בקשתם של מספר חוקרים הארכה נוספת ואחרונה להגשת תקצירים לכנס.
הומור הוא טריטוריה מושגית רחבה ומגוונת הכוללת בחובה צחוק, שעשוע, קומדיה, בדיחה, גיחוך, סאטירה, גרוטסקה, פארודיה, אירוניה, הומור שחור, קריקטורה, הומור עצמי, אבסורד ועוד. הומור הוא חלק אינטגרלי בחיי היומיום של האדם, הוא חוצה גילים ותרבויות ויש לו הבטים אישיותיים וחברתיים. ההומור נוגע בכל אחד מתחומי החיים האנושיים ויש לו בעיקר ביטוי מילולי וחזותי אך מתייחס גם לכל אחד מחמשת החושים.
חקר ההומור הינו עתיק יומין והוא מוזכר כבר במקורות היהודיים. כמעט כל הפילוסופים מקדמת דנא ועד לימינו עסקו בו. הוגי דעות ומדענים בתחומים שונים מבקשים לרדת לחקר סגולותיו. להומור יש הקשר תרבותי מסוים שבתוכו הוא פועל ואליו מגיבים הנמענים. לכל תרבות יש הומור משלה. יש סוגי הומור הפונים לקהל בינלאומי רחב ואחרים המיועדים לנמענים מסוימים כדוגמת ההומור הישראלי והיהודי. חוש ההומור הינו חלק אינטגרלי במבנה אישיותו של האדם. למרות זאת חלק מהאנשים לקויי תקשורת אינם מסוגלים להבינו. להומור ולצחוק המתלווה אליו השפעות מוכחות מדעית בתחום הריפוי של בעיות סומטיות ופסיכוסומטיות כמו גם בהתערבויות רפואיות רבות ומגוונות כמו למשל בתחום הליצנות הרפואית.
הענין בהומור התגבר בשלושת העשורים האחרונים ונוסד כתחום אקדמי בינתחומי חדש וערני שבוחן את ההומור בהקשרים המגוונים של תחומי החיים השונים. ברחבי העולם יש אגודות אקדמיות לחקר ההומור והן מקיימות כנסים, מוציאות לאור כתבי עת וספרים.
התחום התמסד בישראל בשנת 2009, עם הקמתה של האגודה הישראלית לחקר ההומור האגודה כוללת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות ובשנת 2010 ארגנה את הכנס הרב תחומי הראשון בחקר ההומור במכללה האקדמית אשקלון וכן ימי עיון. בנוסף, מוציאה האגודה לאור את כתב העת העברי הראשון בעולם לחקר ההומור הומור מקוון – כתב עת מדעי לחקר ההומור ואת כתב העת הבינלאומי השני בעולם לחקר ההומור Israeli Journal of Humor Research.
הכנס מתבצע בשיתוף פעולה בין האגודה הישראלית לחקר ההומור והמכללה האקדמית לחינוך, סמינר הקיבוצים.
להלן דוגמאות לנושאים כלליים, אך כל הצעה נוספת בנושא רחב זה תישקל, הן ברצינות והן בהומור:
הומור באמצעי המדיה הומור ופסיכולוגיה הומור ופילוסופיה הומור ופוליטיקה הומור וחינוך הומור ומגדר הומור ישראלי הומור יהודי הומור בתרבות הערביתהומור וספורט הומור ורפואה הומור ומלחמה הומור ואמנויות הבמה הומור ואמנות הומור ואופנה הומור ופרסום הומור ושיווק הומור ומדע הומור וסביבההומור וכלכלה.
לכנס יתקבלו הצעות להרצאות בודדות, הצעות למושבים, סמינרים ופוסטרים. למי שהוציא לאור ספרים ועבודות דוקטורט בתחום מוזמנים להציגם בכנס.
יש לשלוח תקצירים של כ - 250 מלים, הכוללים שם מלא, דרגה, שיוך אקדמי ואימייל.
את התקצירים יש לשלוח לד"ר אורנה בן-מאיר ornaben@gmail.com או לפרופ' אריה סובר
ariesover@gmail.com. תקצירי ההרצאות שיתקבלו, יתפרסמו בחוברת התקצירים.
ההצעות יישפטו על ידי חברי וועדת הכנס. תשובה תימסר עד 7 בדצמבר 2015.
הומור הוא טריטוריה מושגית רחבה ומגוונת הכוללת בחובה צחוק, שעשוע, קומדיה, בדיחה, גיחוך, סאטירה, גרוטסקה, פארודיה, אירוניה, הומור שחור, קריקטורה, הומור עצמי, אבסורד ועוד. הומור הוא חלק אינטגרלי בחיי היומיום של האדם, הוא חוצה גילים ותרבויות ויש לו הבטים אישיותיים וחברתיים. ההומור נוגע בכל אחד מתחומי החיים האנושיים ויש לו בעיקר ביטוי מילולי וחזותי אך מתייחס גם לכל אחד מחמשת החושים.
חקר ההומור הינו עתיק יומין והוא מוזכר כבר במקורות היהודיים. כמעט כל הפילוסופים מקדמת דנא ועד לימינו עסקו בו. הוגי דעות ומדענים בתחומים שונים מבקשים לרדת לחקר סגולותיו. להומור יש הקשר תרבותי מסוים שבתוכו הוא פועל ואליו מגיבים הנמענים. לכל תרבות יש הומור משלה. יש סוגי הומור הפונים לקהל בינלאומי רחב ואחרים המיועדים לנמענים מסוימים כדוגמת ההומור הישראלי והיהודי. חוש ההומור הינו חלק אינטגרלי במבנה אישיותו של האדם. למרות זאת חלק מהאנשים לקויי תקשורת אינם מסוגלים להבינו. להומור ולצחוק המתלווה אליו השפעות מוכחות מדעית בתחום הריפוי של בעיות סומטיות ופסיכוסומטיות כמו גם בהתערבויות רפואיות רבות ומגוונות כמו למשל בתחום הליצנות הרפואית.
הענין בהומור התגבר בשלושת העשורים האחרונים ונוסד כתחום אקדמי בינתחומי חדש וערני שבוחן את ההומור בהקשרים המגוונים של תחומי החיים השונים. ברחבי העולם יש אגודות אקדמיות לחקר ההומור והן מקיימות כנסים, מוציאות לאור כתבי עת וספרים.
התחום התמסד בישראל בשנת 2009, עם הקמתה של האגודה הישראלית לחקר ההומור האגודה כוללת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות ובשנת 2010 ארגנה את הכנס הרב תחומי הראשון בחקר ההומור במכללה האקדמית אשקלון וכן ימי עיון. בנוסף, מוציאה האגודה לאור את כתב העת העברי הראשון בעולם לחקר ההומור הומור מקוון – כתב עת מדעי לחקר ההומור ואת כתב העת הבינלאומי השני בעולם לחקר ההומור Israeli Journal of Humor Research.
הכנס מתבצע בשיתוף פעולה בין האגודה הישראלית לחקר ההומור והמכללה האקדמית לחינוך, סמינר הקיבוצים.
להלן דוגמאות לנושאים כלליים, אך כל הצעה נוספת בנושא רחב זה תישקל, הן ברצינות והן בהומור:
הומור באמצעי המדיה הומור ופסיכולוגיה הומור ופילוסופיה הומור ופוליטיקה הומור וחינוך הומור ומגדר הומור ישראלי הומור יהודי הומור בתרבות הערביתהומור וספורט הומור ורפואה הומור ומלחמה הומור ואמנויות הבמה הומור ואמנות הומור ואופנה הומור ופרסום הומור ושיווק הומור ומדע הומור וסביבההומור וכלכלה.
לכנס יתקבלו הצעות להרצאות בודדות, הצעות למושבים, סמינרים ופוסטרים. למי שהוציא לאור ספרים ועבודות דוקטורט בתחום מוזמנים להציגם בכנס.
יש לשלוח תקצירים של כ - 250 מלים, הכוללים שם מלא, דרגה, שיוך אקדמי ואימייל.
את התקצירים יש לשלוח לד"ר אורנה בן-מאיר ornaben@gmail.com או לפרופ' אריה סובר
ariesover@gmail.com. תקצירי ההרצאות שיתקבלו, יתפרסמו בחוברת התקצירים.
ההצעות יישפטו על ידי חברי וועדת הכנס. תשובה תימסר עד 7 בדצמבר 2015.
חברי הוועדה האקדמית:
פרופ' אריה סובר יו"ר האגודה הישראלית לחקר ההומור/ המכללה האקדמית אשקלון,
ד"ר אורנה בן מאיר מכללת סמינר הקיבוצים/המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה, פרופ' יחיאל שיינטוך האוניברסיטה העברית,
פרופ' שבח פרידלר אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, פרופ' לידיה אמיר המסלול האקדמי המכללה למינהל.
פרופ' אריה סובר יו"ר האגודה הישראלית לחקר ההומור/ המכללה האקדמית אשקלון,
ד"ר אורנה בן מאיר מכללת סמינר הקיבוצים/המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה, פרופ' יחיאל שיינטוך האוניברסיטה העברית,
פרופ' שבח פרידלר אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, פרופ' לידיה אמיר המסלול האקדמי המכללה למינהל.